במה נעסוק? נדון בשאלה כיצד מגדילים חינוך לערכים אידאולוגיים



רכזי הקבוצה- אורלי פלד וגבי ניימן orlyp@shatil.nif.org.il לקבוצות עבודה נוספות >



האסטרטגיה מכוונת להביא אנשים לברר, להחזיק ולקחת אחריות על הערכים הדמוקרטים הראויים על פי השקפתנו (צדק, זכויות, שלום, שוויון).            



בעוד שחינוך אידיאולוגי לאומי, מבוסס ערכים כגון אהבת המולדת ונאמנות למדינה,  נתפס בקרב ציבור רחב בחברה בישראל כלגיטימי וכמספק צרכים שונים; חינוך פוליטי המלמד מיומנויות אזרחיות המעודדות השתתפות פוליטית כגון הצבעה בבחירות ומעודד את חופש ההתאגדות, חופש הבעת דעה ועוד, נתפס כלגיטימי.

​

לעומת זאת, פעולה של קידום חינוך אידיאולוגי מבוסס ערכים של דמוקרטיה, צדק, פלורליזם וערכי זכויות אדם ואזרח- מייצר התנגדות ולעיתים ביקורת על ניסיונות ל"שטיפת מוח" ו"אינדוקטרינציה". רוב המסגרות המציעות חינוך אידיאולוגי/ פרוגרסיבי /הומניסטי/ דמוקרטי נתקלות בחשדנות על ידי אידיאולוגיות מתחרות (דתיות, לאומניות ועוד).

​
הנחות יסוד בדיון:
א. "אידיאולוגיה היא מערכת הכרה שבאמצעותה האדם מעניק משמעות לחיים ולעולם ומכוון את מעשיו, מבין את העולם ובוחר כיצד לחיות בו. אידיאולוגיה מתקיימת ליד מערכות הכרה נוספות: מדע, פילוסופיה, דת, אומנות, אסטרולוגיה, כישוף, תורות סוד, דעות קדומות ואמונות טפלות. אידיאולוגיה הנה מערכת הכרה אי רציונאלית. כל תפיסת חינוך היא אידיאולוגיה, כלומר, שעונה על הכרעות אי רציונאליות ועל העדפות ערכיות שרירותיות. לפיכך אינה ניתנת לאימות או הפרכה.

בני אדם בוחרים באידיאולוגיה במצב של קונפליקט, היינו, עליהם לבחור בין אידיאולוגיות שונות. ככל שהקונפליקט של הבוחר הוא יותר מאיים ונלווה ביותר חרדות- נאמנותו של האדם לאידיאולוגיה שבחר היא חזקה יותר.

אידיאולוגיות הם מבנים יציבים מאוד בתוך תודעת בני האדם וקשה לאדם לעזוב אידיאולוגיה אחת ולעבור לאחרת ולכן מעבר כזה הוא נדיר.
האידיאולוגיה מפקחת על התנהגות האדם אך האדם אינו מפקח על האידיאולוגיות שלו.
קיימות אידיאולוגיות אקלקטיות רבות שנוצרו מצירוף של 2-3 אידיאולוגיות - על. האם ניתן ליצור ממספר אידיאולוגיות סינתיזה דיאלקטית , מורכבת אך לא אקלקטית?" (צבי לם, "אידיאולוגיות ומחשבות החינוך"  מתוך לחץ והתנגדויות בחינוך, מאמרים ושיחות, עורך: יורם הרפז, ספרית פועלים, 2000)

ב. הגופים העוסקים בקידום חינוך אידיאולוגי עובדים על הציר הנע בין "אסטרטגית החשיפה" ל"אסטרטגית הדיאלוג".
"אסטרטגית החשיפה"- עוסקת בחיזוק והידוק המסרים האידיאולוגיים וחשיפה לציבור של עוולות ועיוותים בחברה.האסטרטגיה מניחה שאם נביא לידיעת הציבור את פרטי העובדות ואת ההשלכות של תהליכים והחלטות, אזי הציבור יפקח את עיניו ויתמוך במיגור העוול ומכאן בערכים מחזקי דמוקרטיה, אשר מכוונת להביא אנשים לברר, להחזיק ולקחת אחריות על הערכים הדמוקרטיים הראויים על פי השקפתנו (צדק, זכויות, שלום, שוויון).

"אסטרטגית הדיאלוג" – עוסקת בקיום דיאלוג בין קבוצות זהות שונות בתהליך של שיח ומשוב עם פרטים וקבוצות מגוונות בציבור הישראלי, על מנת לגבש חזון משותף לכל הקבוצות הללו, ובסיס איתן לתנועה רחבה של קידום הערכים הראויים.

​
שאלות עקרוניות:
1. כיצד מייצרים שדה תוסס ורחב מהקיים כיום של מסגרות לחינוך אידיאולוגי בגישות השונות (דוגמת תסיסת מסגרות הפלורליזם היהודי)
2. כיצד ממסגרים טוב ועמוק יותר את השיח הדמוקרטי בחלק מהגופים העוסקים בקידום חינוך אידיאולוגי וכיצד מנגישים אותם באופן מיטבי
3. כיצד מכשירים את העוסקים בחינוך אידיאולוגי, מסייעים להם בקיום בירור הערכים שלהם ובהמשגת העשייה בה הם לוקחים חלק, מסייעים בפיתוח כלים יישומיים ופורצים את החסמים הקיימים כיום. 

​
סוגיות ושאלות בהן תעסוק קבוצת העבודה:
מתוך הכרה במתח הקיים בין חלק מהגישות השונות והמסגרות השונות הפועלות לקידום חברה דמוקרטית, צודקת שוויונית ופלורליסטית יותר בישראל, הקבוצה תציע עקרונות מנחים לקידום פרקטיקות של חינוך אידיאולוגי מבוסס ערכי הדמוקרטיה, פלורליזם , צדק וזכויות אדם ואזרח באופן שיגדיל את התמיכה בערכים אלו בקרב ציבור רחב. 
1. מהן הנחות היסוד של הארגונים כיצד להביא אנשים לברר, להחזיק ולקחת אחריות על הערכים הדמוקרטים הראויים על פי השקפתנו ?
2. מה המטרה של הפעילות אותו מקיים הארגון?
3. מהן הדרכים המרכזיות בפעולה?
4. אלו שאלות הניסיון המעשי מעורר?

​

​צוות הכנת הקבוצה ומשתתפיה:

אורלי פלד, שתיל- מנחים
גבי ניימן, שתיל- מנחים
אהובה מרינסקי, מתעדת
דר' חיים וייס, אונ' באר שבע
דר' ישי מנוחין, הועד הציבורי נגד עינויים בישראל
דר' ליה אטינגר, מרכז השל
יובל יבנה, הקרן החדשה לישראל
דר' גל הרמט, המכון לפדגוגיה ביקורתית/ אמנסטי
ערן בן ימיני, המכון לחינוך דמוקרטי -סמינר הקיבוצים
גלי סמבירא, שחרית

דר' אילון שוורץ, שחרית
מיכל שוחט, המכללה החברתית כלכלית
דר' חגי כץ, אונ' בן-גוריון בנגנב
דליה חלבי, מט"ח
עינת פלד, טכניון, חיפה
נעמי שכטר, שתיל
דנה פליגלמן, לא שייכת לארגון
דוד קשני, קול בשכונות
אלונה קורמן, הוועד הציבורי נגד עינויים
יעל ברוכים, הרשת הירוקה
אפרת פינגר, הרשת הירוקה
shuki ekhadad, מארג קרן אבי חי
רון גרליץ, סיכוי
איתן גולדברג, שתיל
יסמין רובין קופר, עצמאית
רותי עצמון, חלונות אפיקים לתקשורת
ג'סיקה מונטל, בצלם
אשר לוי, התאגדות לחינוך

טליה לוין, הסוכנות היהודית
מורן אופק, עמותת יד ביד
יהודה ריגר, המחאה החברתית
חגית מעין, גבעת חביבה
מיכאל מנקין, מולד
עאידה תומא סולימאן, נשים נגד אלימות
אלי שריקי, ממזרח שמש
נורית ברק, מהפך תע'יר

 

While patriotic ideological education, exemplifying ideals such as loyalty and love of country, is considered legitimate by the majority of the Israeli public and education focusing on good citizenship skills  such as voting, freedom of association and freedom of expression is also accepted by most Israelis, similar ideologically oriented education promoting values such as democracy, pluralism and human and civil rights generates antagonism and allegations of "brain washing" and "indoctrination" on the part of  large portions of Israeli society.

A variety of frameworks are attempting to answer the need for education promoting democratic and pluralistic values, however many groups disagree on the most appropriate method of furthering such education.

Acknowledging the tension between the various frameworks and approaches promoting a more democratic, just and  egalitarian society in Israel,  we will propose guidelines promoting  democratic principals such as pluralism, justice and human and civil rights and increasing support of such values amongst the Israeli public.



Ideological Education – Orly Peled, orlyp@shatil.nif.org.il